אילנה מסיקה הינה דוקטורנטית לחינוך ומתמחה בנוירו-פדגוגיה. אילנה כיהנה כמנהלת בית ספר יסודי מעל לעשור שנים ושימשה כמלווה לשינוי תרבותי מטעם רשת אמי"ת. ניסיונה העשיר בחינוך ובהוראת הקריאה לתלמידי כיתות היסוד, הוליד אצלה את הרעיון לייסוד מכון שבמרכז מוקד העניין שלו מצויים הגברת המודעות הפונולוגית, הקניית הקריאה ותרגול מיומנויות השפה בסביבה מעודדת למידה. אל אילנה, חבר פיני ירחי, אף הוא, איש חינוך ותיק ופעיל קרוב לשני עשורים בתחום החינוך היסודי בארץ ובחו"ל.
1. ריכוך המעבר בין הגן לבית הספר, יצירת רצף חינוכי בין הגן לכיתה א'
2. למידה המותאמת לרמתו של כל תלמיד באופן פרטני ובכך נותנת מענה לכלל הלומדים בכיתה
3. טיפוח הדימוי העצמי ועידוד תחושת מסוגלות של התלמיד
4. מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה
5. יצירת שיתופי פעולה וסיוע ביצירת אקלים חברתי-חיובי ובדרך עקיפה מפחיתה את מקרי האלימות
6. פיתוח הלמידה העצמאית אצל התלמיד
בנוסף המשחקים מאפשרים
למידה מרווחת וסדר יום גמיש.
סדרת המשחקים הינה ייחודית בכך שאת תרגול הקריאה התלמיד מבצע באמצעות משחקים מגוונים. אנחנו מדברים רבות על דור ה-Z ומאפייניו כלומד. סדרת המשחקים מתחשבת בהעדפות ובעניין של התלמידים ומנגישה להם את תרגול הקריאה דרך משחק והנאה. התרומה המשמעותית של המשחקים היא בכך שסביבת המשחקים מספקת לתלמידים חוויית הצלחה ובכך תורמת לשביעות רצון של התלמיד מהלמידה והתרגול. תלמיד שנמצא על רצף הלמידה, עסוק בלקבל חיזוקים חיובים דרך התקדמותו באמצעות המשחקים. כך הקשב של התלמידים עולה ובצורה עקיפה האקלים בכיתה משתפר.
- מתחברת ללמידה הטבעית של הילדים. ילדים צעירים לומדים באמצעות משחק.
- משמשת בסיס להתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית.
- מאפשרת לתלמיד לתרגל והתקדם בהתאם לרמתו.
- מעוררת את הסקרנות של הילדים ומביאה אותם להיות מעורבים בלמידה.
- מפתחת קשרים חברתיים ושיתוף פעולה בין חברי הקבוצה.
- מגדילה את המוטיבציה של הילדים בתרגול ולמידה.
- מביאה לביסוס המיומנות ולחיזוק הזיכרון על ידי משחק חזרתי ומהנה.
על קצה המזלג – הנוירופדגוגיה
עם הערכות מגיעה חוברת הדרכה מפורטת. לאחר הגעת הערכות לבית הספר ניתנת הדרכה מקצועית לצוות המספרת את הרקע הפדגוגי לבניית סדרת המשחקים
והסבר מפורט על השימוש בהן. לערכת המודעות הפונולוגית מצורפים סרטוני הסבר והדגמה.
נהפוך הוא, המשחקים מתוכננים באופן כזה שלתלמידים לא נמאס לשחק בהם, שכן, הילדים אוהבים לשחק ונהנים מחזרתיות, הם מעדיפים לתרגל באמצעות משחקים מאשר לתרגל באלטרנטיבה הקיימת כיום.
איתי – בפעמים הראשונות בו מלמדים משחק חדש, יש לתת לשאר הכיתה משימות עבודה פשוטות שאינן דורשות את עזרתו של המורה (כציור או צביעה), בעוד שהמורה מתמקד בקבוצה אחת ספציפית מהכיתה. בזמן זה, יישב המורה עם הילדים וילמד אותם כיצד לשחק ואף ישחק איתם במשך פרק זמן מסוים, תוך הקפדה על יצירת האווירה הנעימה ומעודדת השיח הלימודי. בזמן זה, המורה גם יראה לתלמידים המשחקים כיצד הם יכולים לבדוק את עצמם באמצעות דף ההנחיות המצורף למשחק.
לידי – בזמן המתאים לדעתו, יפרוש המורה מן המשחק, אבל יתבונן בו מהצד כצופה. בדרך זו, הוא יעודד את המשכיות המשחק על פי הכללי, באותה האווירה, ומתוך הקניית תחושת הביטחון לתלמידים. בנוסף, בשלב זה, הוא יכול להתבונן ביכולותיהם הפרטניות של התלמידים המשחקים ולרשום לעצמו הערות הנוגעות לצורך לחזק נקודות מסוימות אצל התלמידים. במידת הצורך, המורה יתערב וייתן הנחיות.
מרחב – המורה יתרחק מהקבוצה המשחקת ויעבור לעסוק בפעילות אחרת (הוא יכול, כמובן, בזמן זה, ללמד את אחת מהקבוצות האחרת בכיתה לשחק במשחק אחר).
עקרונות המשחק במשחקים שבערכות השונות דומים מאד זה לזה, ולכן, המורה לא יצטרך ללמד שוב מחדש את המשחק שתלמידים שיחקו בו בערכה הקודמת. גם התלמידים, לאחר שלמדו כיצד משחקים את כל המשחקים הנכללים בערכה ספציפית אחת, לא יזדקקו להנחיות נוספות ויידעו לשחק גם במשחקים הנכללים בערכות הבאות אחריה. אמנם, בחלק מהערכות נוסף על הקיימים משחק חדש אחד, אבל גם אותו, בדומה לשאר, יהיה קל מאד ללמוד לשחק וללמד את התלמידים.