משחוק בלמידה

בשנים האחרונות, נכנס לחיינו מושג חדש, שלכאורה, עד כה, לא הכרנו – "מִשחוק" (Gamification). המושג, במקורו, מתייחס לשימוש בטכניקות של המשחק, במטרה לשפר הקשרים שאינם משחקיים במהותם. שילוב המשחק בתהליך הלמידה מעודד את המוטיבציה, גורם הנאה ויוצר עניין, הן בקרב הלומד והן בקרב המלמד. מדוע כתבתי כי "לכאורה" לא היכרנו, משום שכל ילד והורה יודעים, עד כמה כיף וקל לנו ללמוד דברים, כשהם מוגשים לנו כמשחק. אולם, הגילוי המחודש של המשחוק ויתרונותיו, הפעם, קיבל את הגושפנקא שלו מזווית אחרת, רצינית ומדעית יותר – מהביולוגיה.

משחוק בלמידה ודופאמין

המוטיבציה, המתח והתלהבות שבמשחק גורמים למוחנו לייצר מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) ששמו דופמין, והוא מעודד את יצירת הקישורים שבין תאי עצב, כלומר, הוא מעודד את תהליכי הלמידה שלנו. הלמידה דרך המשחק נתפשת כיעילה, בראש ובראשונה בשל היותה טבעית, כשהמטרות הלימודיות המושגות בה, מושגות באופן עקיף ולא תחת מסגרת תהליך למידה מובנה ומתוכנן.

רתימת המשחוק לשירות הפדגוגיה ככלי הוראה לגיטימי ונפוץ

מאז הטבעת המושג "האדם המשחק" (על ידי ההיסטוריון ההולנדי יוהן הוזינגה, ב-1938), ולמעשה, עד ימינו כיום, לאורך כל השנים, נבחנו היבטיו השונים של ה"משחק" מהזוויות השונות, באספקט הפסיכולוגי, הביולוגי ואף כמדד להתפתחות הסוציולוגית והחברתית. אולם, רק בעשורים האחרונים, הצליחו החוקרים למפות באמת את תרומתו הרחבה של המשחק להתפתחותו של האדם וליכולתו לבנות את הכישורים התפקודיים השונים.

כך, למשל, בתחום הרגשי – המשחק מפתח תקשורת בינ-אישית ואמפתיה, המעודדות מוטיבציה והנאה התורמות לתהליכי הלמידה, בתחום החברתי – המשחק מאפשר השגת האיזון שבין הפרט לקבוצה, תורם לפיתוחה של עבודת הצוות (שמהווה אחד מהבסיסים לקיומן של מיומנויות המאה ה-21), ולביסוסה ולחיזוקה של האינטליגנציה הרגשית – חברתית. בתחום השפתי – המשחק מעודד את שכלול יכולות יצירת הדיאלוג, הן בתחום השפה והן בתחום המוסיקה, בתחום הקוגניטיבי, משחקים תורמים לרכישת ידע וליצירתו של ידע חדש, כמו גם לפיתוח דמיונו של המשחק, היצירתיות שלו, כושר ההמצאה והחקרנות.

אין זה מפתיע, אם כן, כי התחום שבו המשחוק מצא, יותר מכל, את מקומו הטבעי והרצוי, היה תחום ההוראה.

מדוע, בעצם, משחק הוא המצב שבו אנחנו חשים כל כך טוב ופתוחים לקלוט דברים?

נכון, מדענים כבר הסבירו את העניין מבחינה ביולוגית, אבל, יש לזה אספקט נוסף, עממי ומוכר יותר. קחו, לדוגמה, חבורת מנהלים רציניים ומכובדים, שבחיי היומיום שלהם מגלגלים ואחראים לתקציבי – ענק, והציבו בפניהם אתגר משחקי. לא יחלוף זמן רב, ובמקום המנהלים המעונבים תקבלו קבוצת "ילדים" נטולי אגו המתלהבים לעמוד באתגרים שהמשחק מציב בפניהם. גם השמחה על ה"הצלחה" (שכרגע, נקודתית, עבורם פירושה עמידה באתגרים המסוימים שאותם הציב המשחק בפניהם) משיבה אותם לאותן ילדותיות ועליצות, שסביר להניח, כי אינן חלקים אינטגרליים בחייהם העסקיים היומיומיים. 

סיכומו של דבר

המשחוק "פועל" עלינו בכל אספקט ובכל רמה אפשרית, ולכן, נוכל לרתום אותו לצידנו גם במקומות שבהם, מלכתחילה, עלול להתעורר קושי או שעלול להתגלות מחסום כלשהו, למשל, במקומות בהם אנחנו מנסים ללמד ילד דבר-מה המאתגר אותו, או, לחילופין, גורם לו לחשוש, מלכתחילה, לנסות לעסוק בו, על רקע החשש לנחול כשלון (ראשון או חוזר).

ערכות הלימוד של סדרת "ללמוד, לשחק, להצליח" של מכון מסיק, מאפשרות לכם לרתום את המשחק ללימוד הקריאה, תוך שאתם מספקים לתלמידי הגן ולתלמידי כיתה א' את הבסיס הנכון ביותר ללימוד עיקרי הקריאה.